ביולוג ימי

31/10/19

השבוע האזנתי לסדרת פודקאסטים מסדרת "המעבדה" בנושא טורפי על ימיים. גיל מרקוביץ' שוחחה עם מדען מצליח, חביב ובעל קול נעים. הוא סיפר שיש לו אשה וארבע בנות, שהוא החל להתעניין בים עוד בזמן שהיה נער באשקלון, ושאת האהבה לבעלי חיים ירש מאביו. יחסי אליו היה ניתן לתיאור כקנאה פשוטה, אלמלא ידעתי שמדובר בבנה הצעיר של קוזימה וגנר, מנהלת בית הספר שהפילה עלינו את חתתה מכיתה ה' עד סוף כיתה ח'. האח הקטן של איזולדה, שלמדה איתי בכיתה ג' ובכיתה ד', ושל אחותה ברונהילדה. גם הוא, כמוני, אח קטן עם שתי אחיות מבוגרות ממנו בהרבה. אבא שלו היה איש נחמד ושקט.

לפני כמה שנים שמעתי אותו מתראיין ברדיו על תקן של ביולוג ימי. אמרתי, אולי זה במקרה מישהו עם אותו שם. אבל עכשיו, כששמעתי שהוא מאשקלון, נמוגו הספקות. זה הוא, הבן הקטן שלה. חיפשתי תמונה שלו בגוגל. וואי, איך שהוא דומה לה. אותן שפתיים דקות מהודקות מטה, אותם צבעים. אני זוכר טיול למזרח סיני בשנות השבעים, אחרי הסדר הביניים ולפני השלום והנסיגה. קוזימה הייתה הסגנית של אבא לפני שיצאה לדרך עצמאית, נשארו קשרי ידידות. גם הבן הקטן שלה היה שם, זאטוט בגיל גן. והנה עכשיו, דוקטור בחוג למדעי הים, מתראיין לרדיו, יש לו אישה שטיילה איתו בחופים אקזוטיים, ארבע בנות. הייתי מעדיף לשמוע שלקוזימה וגנר יש ילד מסומם, שהיא הרסה לו את החיים. או, יותר טוב, שיש לה ילד אוטיסט. מגיע לה.

וזה קורה אחרי שבמשך כמה שבועות דיברתי בסשנים על קוזימה, מין דרך שמצאתי להתכונן לסדנת ייעוץ הדדי בפולין בהנהגת קארין, אף היא אישה מבריקה וברוטלית, אף היא בעלת שורשים במרחב דובר הגרמנית. הפעם, כיוון שהנהיגה את הסדנה, וכיוון שדיוויד נישל אותי מעמדת המנהיגות שהיא עצמה העניקה לי, לא היה לה פנאי ולא היה לה דחוף להתעסק איתי.

הן קוזימה והן קארין לחצו לי על כפתור, כפתור שאני קורא לו על שם דולורס אמברידג', אותה אשה דעתנית ומשכילה מסדרת "הארי פוטר", שאינה מזכירה בשום דבר את אמא שלי. אמא שלי, שחוסר הביטחון התהומי שלה הזדקר מתחת לדעתנות שנסתה להפגין.