פורסם ב תובנות - המדינה

מזרחיות ואנטי מזרחיות

02.12.2008

כריסטיאן היקר,

ביקשת ממני להסביר לך מה זה בדיוק העניין עם המזרחים והאשכנזים בישראל, ומדוע אני מתעקש לטעון שיש הבדל גדול בין מה שמכונה בעולם הרחב בשם "גזענות" לבין היחס הבלתי צודק שהמזרחיים בישראל נאלצים לשאת. אנסה לעשות זאת במכתבי זה. כמו שאתה יודע, אינני איש מקצוע במדעי הרוח והחברה אלא חובבן גמור, לכן כדאי שתתיחס למידע שאביא להלן במידה של ספקנות. למעשה, זה תמיד רעיון טוב להתייחס למידע במידה של ספקנות, גם כשהוא בא מאיש מקצוע.

קיימות גרסאות שונות לגבי היווצרות העם היהודי והקבוצות העיקריות בתוכו. הגרסה שאני מחזיק בה אומרת, כי העם היהודי נוצר בטריטוריה שבין הים התיכון לנהר הירדן, בפריפריה של האימפריה המצרית-פרעונית. באמצע האלף הראשון לפני הספירה החלו להיווצר האימפריות של איזור הסהר הפורה, ונוצרה קהילה גדולה של יהודים באיזור זה, בבבל ובפרס. עליית האימפריה הרומית הביאה להגירה של  יהודים לאירופה ולהיווצרות קהילות יהודיות שם. מרכז אירופה כונה במסורת היהודית בשם אשכנז, והיהודים שהתיישבו שם נקראו אשכנזים.

עלייתה של הנצרות במרכז אירופה בישרה ימים רעים ליהודים, והם נדחקו להגר משם. יהודים רבים היגרו מזרחה, לטריטוריות שכיום שייכות לפולין ולרוסיה. אחרים הגרו מערבה לחצי האי האיברי, שהיה נתון לשליטה מוסלמית החל מאמצע האלף הראשון לספירה. היהודים בחצי האי האיברי נהנו מרווחה כלכלית יחסית ומפריחה תרבותית גדולה. תור הזהב הזה הסתיים באמצע האלף השני לספירה, כשהיהודים גורשו מספרד ומפורטוגל. חלק מהמהגרים מצאו מקלט באירופה ובאימפריה העותומאנית. אלה הם היהודים שמזדהים עד היום בתור ספרדים. אבל, רוב היהודים שגורשו מספרד הדרימו לצפון אפריקה הערבית-מוסלמית. אלה, ביחד עם בני הקהילות שבאיזור הסהר הפורה, מזדהים כיום בתור מזרחיים. אפשר להתווכח על טיב הכינוי, שהרי הקבוצה הגדולה ביותר של מזרחיים הייתה במרוקו, ומרוקו נמצאת ממערב לפולין ולרוסיה. ועדיין, זהו הכינוי הרווח.

נוסף על שלוש הקבוצות ההיסטוריות הללו, קיימות עוד קבוצות של בני אדם שמזדהים כיהודים ומקיימים אורח חיים יהודי מסורתי. ליהודים מהודו ומאתיופיה יש מסורת, שקושרת אותם עם בני ישראל המקראיים. בארצות הברית יש קהילות של אפרו-אמריקאים שקיבלו על עצמם את הדת היהודית, ולאחרונה שומעים שיש קהילות כאלה גם במרכז אפריקה. מצער אותי לומר לך, שיש ויכוח בין חכמי הדת באם לקבל את בני הקבוצות הללו כיהודים, ואם כן, באילו תנאים. הויכוח הזה הוא נחלת כל חכמי הדת המכהנים בתפקידים רשמיים במדינת ישראל: אשכנזים, ספרדים ומזרחיים. מכל מקום, כדאי לדעת שלא מדובר בקבוצות גדולות. האשכנזים והמזרחים הם שתי הקבוצות הגדולות בעם היהודי.

צבע העור

הבאתי את ההקדמה הזו כדי לומר, שהחלוקה הדיכוטומית של בני אדם ללבנים ולשחורים, כפי שהיא מוכרת בארצך, אינה קיימת בארצי. לא כל האשכנזים הם בהירי עור, לא כל המזרחיים הם כהי עור. לא כל בהירי העור מזדהים כאשכנזים, לא כל כהי העור מזדהים כמזרחיים. אם אנחנו מגדירים גזענות להיות דיכוי אנשים בעלי צבע עור כהה, אזי יש בעיה עם הטיעון, לפיו היחס הרע כלפי מזרחיים הוא סוג של גזענות. אינני טוען שהטיעון הזה מועלה כסוג של מניפולציה. אני מכיר באותנטיות של הרגשות, שמתוכם אנשים מעלים את הטיעון הזה. אבל הוא איננו מדויק, והוא הופך את השיח על היחס הרע כלפי מזרחיים לבלתי מדויק ובלתי ממוקד.

חשוב לי להימנע מחוסר הדיוק הזה, כי אני חושב שהוא מסייע בידי מי שמעוניין להשתיק את השיח הזה ולשמר את המצב הקיים. אינני טוען שלא קיימת גזענות במסורת ישראל ובמדינת ישראל. קיים יחס רע מאד כלפי בעלי עור כהה, והוא מופנה בעיקר כלפי הקבוצות הקטנות שמניתי לעיל, בעיקר כלפי הבאים מאתיופיה. מה שאני מבקש לטעון הוא, שהגזענות והיחס הרע כלפי מזרחיים הם שתי תופעות נבדלות, ושהאבחנה ביניהן חיונית למי שרוצה להביא את שתי התופעות הללו לידי סיום, כמוני וכמוך.

קיימות עדויות רבות ליחס רע כלפי מזרחים, בעם היהודי בכלל ובחברה היהודית-ישראלית בפרט. את הדיון ביחס כלפי מזרחיים בישראל מקובל לפתוח בסטטיסטיקות: אחוז המזרחים באקדמיה לעומת האחוז שלהם באוכלוסיה, אחוז המזרחים בבתי הכלא לעומת האחוז שלהם באוכלוסיה, תת הייצוג שלהם בעשירון העליון, עודף הייצוג שלהם בעשירונים התחתונים. כמו שאתה בוודאי יודע, סטטיסטיקות דומות מביאים גם כדי להוכיח שקיים יחס רע כלפי נשים.

ברם, הסטטיסטיקות האלה משכנעות בעיקר את המשוכנעים. קל ונוח להתעלם מהן בטיעונים שונים. למשל, אפשר לטעון שההטיות הללו נובעות מכך שהמזרחים, כמו הנשים, פשוט לא מוכשרים מטבעם. בממוצע, זאת אומרת, כי כולם יודעים שיש כאלה שפרצו את תקרת הזכוכית והגיעו לראש הסולם. הטיעון הזה מקומם אותי לא פחות מאשר אותך, אבל אין שום דרך להפריך אותו.

אני מכיר רק דרך אחת שבה אפשר לשכנע אנשים, שקיים יחס רע כלפי מזרחיים, בעם היהודי בכלל ובחברה היהודית-ישראלית בפרט. אני השתכנעתי בכך רק כאשר שמעתי ממזרחיים שחיבבתי והערכתי באופן אישי על חוויות דכאניות שהם עברו, ויכולתי לשים לב שאני, האשכנזי, לא חוויתי אותן. היות שהסיפורים ששמעתי ציערו אותי מאד, לקחתי על עצמי מחוייבות להקדיש מזמני ומכישוריי למאבק נגד התופעה המכוערת הזו, שאקרא לה אנטי מזרחיות.

הישגיה של הציביליזציה המערבית

עמוד התווך עליו עומדת האנטי מזרחיות הוא הישגיה הנראים לעין של הציביליזציה המערבית, זו שמוצאה מאירופה ואשר התפשטה לצפון אמריקה ולמזרח אסיה. נדמה לי שאין צורך להרחיב את הדיבור על ההישגים של הציביליזציה הזו במדע ובטכנולוגיה, הישגים שבאים לידי ביטוי בתוחלת חיים גבוהה יותר שיש למי שמסתפח לציביליזציה הזו, הישגים שאפשרו לאדם המערבי להשתלט על בני ציביליזציות אחרות, לפעמים גם להכחיד אותם. אפשר לטעון שההישגים הללו באו במחיר נורא ובלתי מוצדק, מחיר שהאדם המערבי משלם גם כיום. ועדיין, בני ציביליזציות אחרות הם שמידפקים על שערי המערב ומבקשים להיטמע בו. לא להפך.

רוב האמירות המבטלות והמזלזלות שמזרחיים נאלצים לשמוע קשורות לציביליזציה שהם באים ממנה, הציביליזציה האיסלאמית. באלף ואחת דרכים אומרים להם, שהתרבות שלהם שווה פחות. פעם גם היו אומרים להם בפירוש, שעליהם להתנכר אליה ולאמץ את תרבותם של המנצחים. היום, בעידן הפוסט מודרני, אומרים להם רק שהתרבות שלהם שווה פחות, ושיעשו עם זה מה שהם רוצים. מזרחיים שומעים את האמירות האלה בלי קשר לצבע עורם. יתכן שמזרחים בהירי עור שומעים אותן אפילו יותר מאשר מזרחים כהי עור, משום שהראשונים שומעים אותן גם ממי שנזהרים בלשונם בנוכחות בעלי עור כהה. בכך דומים המזרחים בישראל ליהודים בארצך, שנאלצים לשמוע אמירות אנטישמיות גם כשאין להם מה שמכונה "מראה יהודי".

אשכנזים בישראל נוהגים לטעון כלפי מזרחיים: ההורים שלנו הגיעו לארץ יחד עם ההורים שלכם, בלי רכוש ובלי קשרים, אבל הם עבדו קשה ולמדו מהר, לכן ההורים שלנו טיפסו בסולם וההורים שלכם לא. הטענה הזו, ככל שהיא יהירה ואכזרית, אינה שקרית לגמרי. רוב האשכנזים באמת טיפסו במהירות במדרג הכלכלי חברתי. הם יכלו לעשות זאת, משום שהיו להם המיומנויות הנדרשות כדי לפעול בציביליזציה המערבית. לרוב העולים מארצות האיסלאם לא הייתה ההזדמנות לרכוש את המיומנויות האלה בארצות מוצאם. לפיכך, למרות שהם עבדו לא פחות קשה מהאשכנזים (חלקם עבדו קשה יותר!), רבים מהם לא הצליחו לצבור נכסים ולטפס בסולם. המעטים שכן הצליחו היו צריכים לעבוד בשביל זה הרבה יותר קשה מן האשכנזים שנמצאים במעמד הכלכלי שלהם.

הסכסוך

גורם נוסף שמשמר את האנטי מזרחיות הוא הסכסוך המתמשך בין היהודים הישראלים לבין הפלסטינים, סכסוך שהתפשט לכל הציביליזציה הערבית ולחלקים גדולים של הציביליזציה המוסלמית. אינטלקטואלים מזרחיים נוהגים לטעון, שהיחס המבטל והמזלזל לתרבותם נובע מכך שזוהי "תרבותו של האויב". כפי שכתבתי קודם, אני מאמין שהיחס המבטל והמזלזל הוא בעיקר תולדה של יחס כזה שקיים בציווילזציה המערבית כלפי הציוויליזציה האיסלאמית.  ולראייה, סכסוכים עקובי דם היו במשך השנים גם בין האומות האירופיות, ובדרך כלל הם לא הצמיחו ביטול וזלזול ב"תרבותו של האויב".

אלא שהסכסוכים הגדולים בין האומות האירופיות היו משני צדיו של גבול, אומה אחת מכאן והאחרת מכאן, ולא זה המצב אצלנו. המלחמה בינינו לבין הפלסטינים היא סוג של מלחמת גרילה שניטשת בכל רחבי ישראל, וכל פלסטיני שנקלע לרחוב יהודי ישראלי נחשד כמי שבא לנהל שם את המלחמה של עמו. משום כך יש לגיטימציה ליחס רע כלפי פלסטינים מצד ארגוני הביטחון של מדינת ישראל ומצד גופי אבטחה פרטיים.

מזרחים בעלי צבע עור כהה, או מזרחים ששימרו בדיבורם אופני היגוי אפייניים לשפה הערבית, או מזרחים שנושאים סימני הכר של מעמד כלכלי נמוך, כל אלה עלולים להיחשד שהם פלסטינים ולקבל את היחס הרע שמקבלים פלסטינים. שמעתי מזרחים מספרים ששוטרים ברחוב בקשו מהם להציג תעודות מזהות, שמאבטחים חיפשו בכליהם ביסודיות יתרה. לי לא קרה שום דבר כזה, ואני מניח שזה קשור למראה האשכנזי שלי. וכמו שאתה יודע, במקרה הפרטי שלי, המראה הזה כולל גם צבע עור בהיר.

ולסיכום –

עיניך הרואות, כריסטיאן, איני מכחיש את קיומו של דיכוי אנשים עם צבע עור כהה במסורת היהודית ובחברה היהודית-ישראלית. ארון הספרים היהודי מלא וגדוש באזכורים של "שחור" במשמעות של רע ומכוער ושל "לבן" במשמעות של טוב ויפה. תושבי ישראל חשופים לטקסטים ולדימויים חזותיים, שבכולם מוצגים בעלי עור בהיר כטובים ויפים, כמודל שכדאי להידמות לו. יש תיעוד שמעיד כי מדינת ישראל התאמצה מאד להביא יהודים מברית המועצות אל תחומה, והתאמצה מאד להתחמק מהבאת היהודים מאתיופיה. מזרחיים שצבע עורם כהה סובלים גם מגזענות פשוטה, שקשורה לצבע עורם. אבל, וזה המסר העיקרי שלי אליך, הגזענות היא לא החלק העיקרי במה שהמזרחיים, כל המזרחיים, נאלצים לשאת.

כשאתה מדבר איתנו על גזענות, בהיותך מי שאתה, מיד אנחנו נזכרים באפריקנים האומללים שנתפסו ונדונו לחיי עבדות בארצך. שנכבלו בשלשלאות, שעורם נצרב בברזל מלובן, שהולקו ושנאנסו. אנחנו נזכרים במעשי הלינץ' ובחוקי ההפרדה הגזעית, אנחנו נזכרים בשכונות העוני בפאתי הערים הגדולות שלכם, שמיושבות באפרו-אמריקאים עניים ונשלטות על ידי כנופיות אלימות. וזו אינה מציאות חייהם של המזרחים בישראל. לכן, קל לנו לדחות בשתי ידיים את מה שאתה אומר לנו על גזענות כלפי מזרחיים. אל תעשה לנו עבודה קלה. במקום לדבר איתנו על גזענות, דבר איתנו על אנטי מזרחיות. ככל שתדע יותר על התופעה הזו, ככל שתדע לומר עליה דברים מדויקים, כך תיטיב לעזור לנו להיפטר ממנה.

אוהב אותך,

ש. פרא

כתיבת תגובה