מאיפה להתחיל

05.05.2024

לאחר ביקורנו האחרון אצל הורינו בבית העלמין באשקלון, הפגישה אותנו אחותי היפה עם חברתה החדשה יוכבד, שהייתה אשתו של משה, חברו הוותיק של אבא. אני מכיר את יוכבד כל חיי, הכרתי אותה כאשה קטנה ונרגנת, לכודה בנישואין אומללים, דוברת עברית במבטא רומני. והנה, אחותי גלתה אותה מחדש כאלמנה תוססת, בעלת חוש הומור, חיית פייסבוק מושבעת, ועדיין אשה קטנה, אפילו יותר. לפני הקורונה באנו אליה הביתה אחרי האזכרה, הפעם פגשנו אותה במסעדה רומנית ליד השוק של אשקלון. לאחר הפגישה, הציעה לי ולאחותי הטובה עותק מהספר שכתבה על חייה, ונושא את הכותרת "מאיפה להתחיל". בדרך כלל אני מלגלג בליבי על אנשים שמוציאים ספרים בהוצאה עצמית, מפרנסים תעשיה נצלנית שבה היצרן הוא גם הצרכן של המוצר, ובדרך כלל נשאר עם ערימת ספרים שאין לו מה לעשות איתה, ותיגרס לאחר לכתו. במקרה של יוכבד, היות שאין לה ילדים, זרים יגרסו את הספרים. אבל לקחתי את הספרון וקראתי אותו, בתקווה למצוא שם השלמות לפערים בסיפורים ששמעתי על משפחתנו לאורך חיי, וחיזוקים למה שאני זוכר. גם בפגישה במסעדה ניסיתי לחלוב ממנה סיפורים, לא בהצלחה מרובה. כששאלתי בסוף ישירות איך היא זוכרת אותי, אמרה: "היית ילד שובב". שובב? אני?

הספרון הדק היה קשה לקריאה. ידעתי שהיו ליוכבד חיים קשים, ושהיא המתיקה אותם בהפלגות אל הדמיון. בכל זאת, ציפיתי למצוא בספר קצת מן ההומור שמצאתי אצל יוכבד בפגישה המחודשת איתה, קצת עידון בכתיבה, קצת שובבות אפילו. לא, הספר היה כתוב בשפה נמלצת לעייפה, גדוש ברחמים עצמיים. גם מצאתי בסיפורה קווים משותפים לסיפור חיי שלי. גם יוכבד הייתה הילדה הקטנה בבית, עם אחות ואח ששימשו כמטפלים משניים, גם ליוכבד הייתה אמא עם תשוקה לדרמה, גם היא התמודדה עם היעדרו של חוסן פיזי. גם היא הייתה תלמידה טובה עם כשרון למתימטיקה, והלכה על קריירה בתחום הטכנולוגיה אף שליבה יצא אל האמנויות, במיוחד לאמנות הקולנוע. אילו טיפחה את הקריירה העצמאית הזו במקום לעבור לעבוד עם משה בחנות חומרי הבניין שלו, אולי היו לה חיים מעט טובים יותר. גם לעקרות שלה יש הד בחיי. את הרחמים העצמיים שלי אני מצליח להסתיר רק בקושי רב.

אבל אני נולדתי זכר, ואני חי בארץ שנולדתי וגדלתי בה. לא ספגתי את הדיכוי שהיא ספגה, ועדיין סופגת. אולי משום כך הצלחתי לצאת מנישואין אומללים, עם אשה שאהבה אותי יותר ממה שאני אהבתי אותה. הצלחתי לשמור על מקומי בשוק העבודה. בכל זאת יש לי נכד אחד. זה לא שהבחירות החכמות שלי שמו אותי במקום טוב יותר בחיים, פשוט היה לי קצת יותר מזל. זה הכל.